עמירה דוידוביץ- תערוכת יחיד
"אוסקר שינדלר- סיפור משפחתי"
בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה

פתיחה: יום חמישי, 17.4.2008, 20:00

תערוכתה של עמירה דוידוביץ, "אוסקר שינדלר - סיפור משפחתי" תיפתח  בבית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה, ביום ה' 17.4.2008, בשעה 20:00, התערוכה תוצג עד לתאריך 6.5.2008.
התערוכה נערכת לרגל מלאות 100 שנה להולדתו של אוסקר שינדלר, ב 28 באפריל השנה, ומוקדשת להלינה דוידוביץ ולשורדים מרשימותיו.

אוצרת: מירי קרימולובסקי

בתערוכת היחיד הראשונה שלה, תציג עמירה דוידוביץ מקבץ עבודות בטכניקות שונות. עבודות זפת על בד,  בהם שילבה מסמכים אוטנטיים המהווים עדות מצמררת להצלת בני משפחתה באמצעות רשימותיו הידועות של אוסקר שינדלר, ציורי שמן ובהם סצנות משפחתיות, שטיח קיר עשוי יוטה עליו הדפיסה ורקמה תמונות מן ההיסטוריה המשפחתית של משפחת בעלה, פסלי עץ ומתכת המנציחים ומתעדים את קורות המשפחה.

דוידוביץ,כמו עורכת את סיכום המסע והמחקר להצלת בני משפחת בעלה על ידי שינדלר במלחמת העולם השנייה, מחקר בו עסקה שנתיים תמימות,  כשרשמה מפי חמותה הלינה דוידוביץ לבית וולפיילר את סיפור הצלתם של בני המשפחה. זמן קצר לאחר מכן נפטרה הלינה דוידוביץ, אשר לא זכתה לראות את יומנה מודפס.
תהליך העבודה, היא מספרת, התפתח אינטואיטיבית וללא תכנון מראש.
היצירה הראשונה אותה יצרה הייתה בעקבות צילום משותף של הלינה וולפיילר - דוידוביץ עם שינדלר, מצילה, בפגישה שהתקיימה בין שינדלר לבין הניצולים מן הרשימה במסעדה בפריז בדצמבר 1948, ברחוב הנושא בצירוף מקרים מצמרר את השם ה'שמונה במאי 1945' (יום סיום המלחמה). פגישה זו אורגנה על ידי העיתונאי הקנדי הרברט שטיינהאוס.
הצילום פורסם בעיתונות באפריל 1994, במסגרת מאמרו על המפגש בפאריס.
"בציור שציירה בעקבות צילום זה, הופכים השניים  - וולפיילר ושינדלר, כמעט לאיקונות, שדמותם
הוקפאה ונחקקה בתוך הזפת. האישה האלגנטית והמציל שלה, אף הוא דמות בעלת נוכחות מרשימה,
הניצבת דווקא מעליה, כמסוככת עליה".  כותבת מירי קרימולובסקי.

בעבודות של דוידוביץ בא הסיפור המטלטל והדרמטי לידי ביטוי בשימוש בזפת על בד, תוך שהיא
משלבת רפרודוקציות של צילומים, גלויה ומסמכים אוטנטיים, בציור.
ביצירה "רשימת שינדלר", מציירת דוידוביץ, את הדמויות הצועדות במין מצעד מוות ולצידן מופיע צילום של רשימות שינדלר המקוריות. "נדמה שהרשימות הופכות למעין אובליסק, עמוד הנישא איתן לנצח, מגן על אותם אודים עשנים הצועדים במעין מנהרה, אל הלא נודע". כותבת קרימולבסקי במאמרה.
האנשים שניצלו הודות לאוסקר שינדלר ולרשימתו המפורסמת, הופכים אצל דוידוביץ לדמויות העולות מן השחור, מן האפלה, מן התופת. הזפת השחורה ההופכת לרוב למרקם בעל גוונים כהים שונים, היא חומר המקושר בחום בלתי יתואר ובבערה. דווקא מתוך הזפת  מעלה דוידוביץ את דמויותיה, ניצולים ומצילים גם יחד". כותבת קרימולובסקי במאמרה לתערוכה.

הפסלים שיוצרת דוידוביץ, עשויים עץ, או ברזל - חומרים המזכירים מצד אחד אדמה ומצד שני בערה.
פסל ברזל שלה, הראוי לציון מיוחד, הוא עמוד הנישא לגובה שני מטרים המורכב מצינורות חלודים ועליהם חותמת הנושאת תו תקן המעלה בנו אסוציאציה למספרים שקועקעו על זרועות היהודים במחנות הריכוז. על הפסל מטפסים, או נושרים ממנו אנשים, נשים וטף, המון חסר זהות, טיפות אנושיות. הפסל נראה כמו אובליסק או טוטם רב מידות המנציח בנוכחותו המרשימה את שארית הפליטה.
בפסל "לזכרה", דמות אישה חצובה בתוך גזע עץ, חסרת חיים, מחוברת אל הגזע כאל קבר. כשמתבוננים בפסל הנקי והמזוכך כל כך, אי אפשר שלא לחשוב על אלו שהסתתרו ביערות בתוך גזעי עצים, קשה שלא להתחבר אל הטבע היפה כל כך, שאף הוא שתק את שתיקתו. הבחירה של דוידוביץ שלא לרכך את העץ, אלא להשאירו כמו שהוא, פצוע, מחוספס, מחדדת את תחושת האבסורד בחיבור בין היופי הטבעי לרוע שמסביבו, כותבת קרימולובסקי.
דוידוביץ מביאה נקודות התייחסות היסטוריות ליצירתה, תוך שהיא שוזרת את המסע הפרטי של הלינה, במסע הגלובלי של ניצולי השואה. היא משתמשת בצבעוניות "ספייה" מיושנת - חומה, מצהיבה, הנושאת את דפי ההיסטוריה על גבה.

הקשר בין משפחת דוידוביץ לשינדלר נמשך גם לאחר המלחמה, לאורך שנים.
תחילתו ב 1948 במפגש המפורסם בו לקחה חלק קבוצה של ניצולים והמשכו בביקוריו של שינדלר בביתם בישראל (הוא התארח בבר המצווה של מיקי דוידוביץ, בעלה של עמירה) ונמשך עד לפטירתו של שינדלר ב 1974.

עמירה דוידוביץ ילידת קיבוץ מעיין צבי, שם גדלה והתחנכה. לאחר השירות הצבאי עברה להתגורר בחיפה. מיקי בעלה למד רפואה ואילו היא למדה גננות בסמינר אורנים.
דוידוביץ בחרה להישאר בבית ולהקדיש עצמה לגידול ארבעת ילדיה.
בראשית שנות ה 30 לחייה, היא מספרת, החלה את ניסיונותיה הראשונים בחומרי היצירה של ילדיה.
ב 1988, החלה ללמוד קראמיקה.
כשנסעה עם משפחתה לסינסינטי, ארה"ב, בעקבות התמחותו הרפואית של בעלה, היא לקחה מספר קורסים בקראמיקה והחלה יוצרת בחומר. ב 1999, החלה ללמוד פיסול במכללת עמק יזרעאל, אצל הפסלת דליה מאירי, במשך 4 שנים. מזה 4 שנים מפסלת דוידוביץ בסדנה של הפסל ברני פינק בקיבוץ יזרעאל. ציור החלה לומדת לפני 3 שנים אצל הציירת מרלן פרר, בטבעון.
דוידוביץ עוסקת בהוראת קרמיקה לילדים ולמבוגרים, מזה שנים רבות.
עד כה השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות, זו לה תערוכת היחיד הראשונה.

לתערוכה יופק קטלוג.

התערוכה, "אוסקר שינדלר- סיפור משפחתי", עמירה דוידוביץ ציור, פיסול מייצב, תוצג עד לתאריך 6.5.08, בבית האמנים ע"ש שאגאל, שד' הציונות 24, חיפה, טל: 04-8522355.

שעות ביקור: ימים א'-ה'- 9:00-13:00, 16:00-19:00
שבת וחג: 10:00-13:00