קיימות מספר שיטות לחסימת הרשת למעבר צבע:
א . חסימה בעזרת מגזרות נייר או פילמים מיוחדים.
ב. חסימה על ידי דבק (גומי ארביקום או "בלו-פילר").
בשיטות הנ"ל נקבל תוצאה נגטיבית.
ג. ציור ישיר ע"י גיר או טוש ליטוגרפי.
ד. השיטה הצילומית הישירה.
בשיטות הנ"ל נקבל תוצאה פוזיטיבית.
בהמשך הניסיון המצטבר מקובל לשלב גם את כל השיטות.

צבעים, ניירות ומגבים:
לרשות האמן מבחר עצום של צבעים המתאימים לכל סוג הדפסה מתבקש, אטומים או שקופים, על בסיס טרפנטין, מים או טינר. ניירות מסוגים שונים במשקל שונה ומגבים מגומי ניאופרן עמידים כנגד החומרים השונים.

בתהליך  הכנת הדפס צילומי : מורחים את  הרשת באמולסיה, מייבשים, מניחים  שקף, חושפים לשמש, רוחצים לעצירת התהליך, מייבשים שוב, מדפיסים ומנקים.

 

 

 

 

 

ההדפסה:
לאחר הכנת הרשת בחסימות המתבקשות, נצמיד את המסגרת לשטח הרצוי להדפסה, נניח בשולי המסגרת, צבע (בדרגת קושי כשמנת), ובעזרת המגב נעבירו לצד השני. הצבע יעבור דרך החורים הקטנים של הרשת המתוחה (בזכוכית מגדלת נראה את התוצאה כנקודות קטנות- בהתאם לצפיפות הרשת).

 

הדפסי שקע - עשו בעיקר על פלטות נחושת- ע"י חריטה במסמר, שיוף או צריבה, בעזרת חומצה מאכלת, מוחדר הצבע לתוך החריצים- בעזרת מכבש ולחיצה מועבר הצבע לנייר.

דפוס שטח-ליתוגרפיה - השיטה בנויה בעיקרה על ציור על גבי אבן גיר ישרה בצבע שמנוני אח"כ ע"י הרטבה במים, נעשית דחייה ומודפס רק הצבע המצויר,שיטה זו הומלצה והתקבלה במכונות דפוס ה"אופסט".

הדפס-רשת (משי) - השיטה הייתה ידועה בעבר הרחוק בסין וביפן- עברה שינויים ונעצרה עם חוטי המשי (מכאן השם), החוטים נמתחים על גבי מסגרת שתי וערב בעזרת שבלונות או דבק- נעשית חסימה שאינה מאפשרת לצבע לעבור.

א. היצירה תתבצע ע"י האמן במו ידיו או בפיקוח צמוד.
ב. חתימה ומספור הסדרה או A.P  המסמל ניסוי בגובה 5% בלבד.
החתימה תעשה בשולי הדף למטה בעפרון בלבד.
ג. גלריה או מוסד שיוסמך-יבדוק את הנאמנות בסדרה- ורק לאחר אישור תושמד הגלופה או הפלטה כדי שלא יצאו מהדורות נוספות.
אלו עיקרי ההחלטות החשובות.