אביבה בייגל-תערוכה חדשה -"שיקוף"
האמירה הישירה ביצירתה של אביבה בייגל
מאת רפי ברביבאי
האמירה הישירה של אביבה בייגל מצויה בין השאר בטכניקה שהיא בחרה : שימוש בהקרנת אור דרך צילומי רנטגן , בשילוב ציור וחמרים אחרים. בתערוכתה החדשה בייגל מאפשרת לנו באמצעות שקפים המונחים על שולחנות אור, קוביות אור, לראות זרימת אור ולהתמקד באזורים הכואבים לה.
לדבריה של אביבה העבודה עם שקפי רנטגן נכפתה עליה למעשה. כדי להגיע לאמירה ישירה היא הייתה זקוקה לחומר ישיר. "ציור על רנטגן מאפשר לי כאמנית להראות דברים סמויים, כמוסים, חודרניים. כל אחד מאיתנו מתמודד בדרכו שלו עם כאב, ההתמודדות שלי עם הכאב נעשתה באמצעות היצירה ."
השקף של אביבה בייגל משמש לה כקישור למציאות, היא פועלת למעשה בשני מישוריים: מחד גיסא היא מקרבת אותנו למציאות בעזרתו, מאידך גיסא, היא מרחיקה אותנו על ידי טשטוש השקף באמצעיים הציוריים המקובלים של משיכות צבע, לעיתיים אקספרסיביות ביותר. מערכת הניגודים שהיא בונה: שקף הרנטגן המדויק המדעי, הרפואי, כנגד הציור האקספרסיבי, יוצר עניין ומתח. בציוריה, ההתייחסות אל דמות האדם ודיוקנו "או בעצם במה קורה לנו כבני אדם," מהווה אמת מידה חשובה ביותר להבנת אמנותה . המסר של תערוכתה "שיקוף" הוא מסר הומניסטי בהוויתו: כל זעקה היא אנושית וזכות הזעקה היא של כולם.
כאוצר, אני נוטה להחזיק בהנחה כי יצירת אמנות היא דבר הנוצר בכל פעם מחדש ברווח שבין הגירוי שיוצר המצב האנושי. בביקורים שלי בסטודיו של בייגל כשראיתי בפעם הראשונה את שקפי הרנטגן המצוירים הבנתי שלגבי בייגל המצב האנושי והעיסוק בו הוא דרך חיים. לפי דבריה :"צילומי הרנטגן צופנים את גורלנו ועתידנו, ובכך טמון כוחם. פענוחם על ידי מומחים מעניק להם את מלוא משמעותם. ציורי הרנטגן שלי הם אינטימיים, סודיים, ומטרתם להוביל את הצופה לעולם פנימי ומסתורי, כאשר חווית הפענוח נותרת אישית" (א.בייגל, אפריל 2007)
בעבודותיה המוצגות בתערוכה החדשה "שיקוף " ב" גבו ,חלל לאמנות ", אביבה מסרבת לחשוף את סיפורה האישי ואת עולמה הפרטי אבל בו בזמן מאתגרת אותו, מגרה את חושינו, מביכה אותנו כצופים ותובעת מאיתנו שותפות עקבית וצמודה למהלכיה. זו אמנות עכשווית במיטבה ההולכת בדרכים לא סלולות, מסרבת להיקלט בנקל, ותובעת מצב צפייה דרוך במפגש בין האור לבין החושך, שהוא סוד החומר, לבין מה שאינו.
בין היש לבין האין.
רפאל ברביבאי- אוצר
 |
